גן לאומי תל מגידו

מוקדי עניין

• תצוגה וסרטון על תולדות האתר
• שרידי העיר הכנענית
• שרידי העיר הישראלית
• מפעל המים התת-קרקעי והמנהרה התת-קרקעית

פירוט

התקופה הכנענית

שער העיר וארמון כנעני: הממצאים העיקריים מהתקופה הכנענית הם שער העיר (מאה 15 לפנה”ס) ורצפת האבנים המקוריות מאותם ימים המוליכה אליו. לידו ניצב הארמון הכנעני – שרידי מבנה ענקי שחדריו הקיפו חצר מרכזית. באחד מחדריו התגלו ממצאים מרהיבים, בהם חפצי זהב, מאות תכשיטי שנהב מעוטרים, וחדר רחצה מרוצף צדפים. אזור המקדשים: אתר מעניין ב”חתך הגדול” שחפרו המשלחות הראשונות במגידו. באזור זה נמצאו השרידים הקדומים ביותר באתר. המקדשים שימשו אתר פולחן כאלפיים שנה, עד תקופת ההתנחלות של בני ישראל (מאה 12 לפנה”ס). בחתך הגדול, שנחפר עד לסלע הטבעי, נמצאו יותר מ-20 שכבות יישוב. “הקבר האגאי”: בחפירה של גוטליב שומכר התגלה מעל אזור המקדשים בור ובו שרידי מבנה תת-קרקעי. המבנה, בעל תקרה מקושתת, נמצא ריק מתוכן ולכן קשה לתארך אותו ולהסיק ממנו למה שימש. נראה שהוא נבנה בתקופת הברונזה המאוחרת או בראשית תקופת הברזל. אולי שימש חדר פולחן או מבנה של קבר.

התקופה הישראלית הקדומה

שער העיר: לא הרחק מהשער הכנעני התגלה שער העיר מהמאה ה-10 לפנה”ס. השער היה חלק ממערך הביצורים של מלכי ישראל ונראה שנבנה בימי אחאב. בימיו נבנו ככל הנראה גם מבני האורוות שהתגלו במגידו בשני אתרים נפרדים. המבנים ארוכים ובהם עדויות הקושרות אותם לסוסים, כגון אבוסים וקורות לקשירת בעלי חיים. ארמונות ורובע אשורי: במגידו התגלו מבנים גדולים בנויים אבני גזית, ששימשו את מושלי העיר והיו מבני הציבור של מגידו. סמוך לארמון המזרחי נחשפו חלקים משכונת מגורים ובה בית ארבעה מרחבים – מבנה בסגנון המאפיין את הבנייה הישראלית בימי בית ראשון. הארמון הדרומי הוא גוש מבני ציבור בסגנון שהיה נפוץ במאה ה-10 לפנה”ס בסוריה ונודע בשם “בית חילאני”. מבנים מטיפוס זה כללו חצר גדולה מוקפת חדרים בנויים בכמה קומות, חדר כניסה מפואר וחדר גדול – “חדר הכס”. מתקופה זו נמצא גם בור עגול גדול, שקירותיו מדופנות אבני גוויל. החופרים מצאו בו גרעיני חיטה, וממצא זה מסייע לזהות בבור ממגורה ציבורית. כמו כן התגלה רובע אשורי ובו שישה רחובות ישרים. הרובע שימש למגורים לאחר הכיבוש האשורי (732 לפנה”ס). בסמוך לו נמצאו שרידי מבנה מפואר, יחיד במינו בישראל, הדומה בתכניתו לארמונות אשור, אם כי בקנה מידה קטן יותר. מפעל המים: גולת הכותרת של מגידו היא מפעל המים האדיר, כנראה מימי המלך אחאב (מאה 9 לפנה”ס). המפעל נועד להביא מים לעיר מבלי לצאת מחוץ לחומות. תושבי מגידו חפרו פיר ענקי בעומק 25 מ’, ומהפיר נחצבה מנהרה אופקית באורך 70 מ’ עד לנביעת המעיין במערה חצובה מחוץ לחומות העיר. לא הרחק מפיר מפעל המים נמצאת “הגלריה” – כינוי למעבר סתרים צר מפנים החומות עד המעיין שלמרגלות העיר. המעבר היה מקורה כדי להסתיר את העוברים בו. הגלריה קיצרה את הדרך למעיין. לפני בנייתה נאלצו תושבי מגידו לצאת משער העיר בצדה האחר של מגידו.